נניח שאתה נערה מתוחכמת ותרבותית, ומענה לשיחה, לא לצעוק בצינור "איזה זיון?!" אבל כדי לעבור את קוריאה החוץ שנוצרה מזר שלו, זה לא מספיק. בכל מדינה יש תשקולות ומצבות משלהם על שיחות טלפון.
גֶרמָנִיָה
Herr / Frau שם!
ב Doychlande, הם אוהבים בהירות, בהירות ordnung בכל דבר. לכן, מיד זה צריך להיות הציג - תג גוטן, Das East Frau Ivanova - ומיד להפעיל את המקרה, כי אין גרמנים על שום דבר. אבל הם אובססיביים עם נימוס, ואיפה רוסית יגיד "תגיד לי, בבקשה," הגרמני הוא gouging כל הגן: "להיות כל כך נחמד, אם זה לא עושה את זה קשה, אני אהיה מאוד אסיר תודה אם אתה אומר לי , שהיא שעה, תודה רבה, תירוץ למטריד ". מאותה סיבה, לעולם לא להתקשר אחרי השעה 9:00 - ופתאום כולם ישנים כבר, מביך ייצא.
בריטניה הגדולה
שלום!
הרוסים נראים מחוספסים מאוד לבריטים, כי הם לא אומרים "בבקשה" לעתים קרובות. בבית של פאנק, זה נהוג להקיש "בבקשה" פשוטו כמשמעו לאחר כל בקשה ואפילו משפט פשוט. "אתה שותה איתי קפה, בבקשה? אתה סוף סוף שתוק, בבקשה? " כמו בגרמניה, הם אוהבים את בן שיח לקרוא את שמו בתחילת השיחה. ופשוט לא להביא כאשר מישהו בו זמנית אוכל ומניף בטלפון.
אִיטַלִיָה
לָשִׂים!
האיטלקים אינם טיפשים לשוחח בטלפון ולעתים רחוקות לתלות על הצינור פחות מ -10 דקות. אם אתה פשוט להראות מידע לתלות את הטלפון, אתה יכול לקחת עבירה עליך. ולדבר? ולדון בבריאות Grabuli, מזג האוויר, ארוחת הבוקר שלך וכיצד שיחק אתמול יובנטוס? לא לדעתנו, לא באיטלקית. המקום היחיד שבו שיחות ו- SMS-KI טאבו קפדני ביותר הם כנסייה.
צָרְפַת
שלום!
רק חמאים וזרים מגיבים לשיחות בתחבורה או במהלך ארוחת הצהריים. ענייני עסקים, ומרק בצל על לוח הזמנים. הצרפתים מדברים בטלפון שקט מאוד, כדי לא להפריע לאחרים, והם מחכים לאותו דבר. ואינם מופתעים אם אזרח מוכר אישית יגיד "ביזו" בסוף השיחה, כלומר, "נשיקה". זהו הנוסחה הפרידה הבלתי רשמית הרגילה.
ארה"ב
שלום!
בשיחת הטלפון, האמריקאים לא אוהבים כניסה ארוכה ופרסיפיפים קצרים. בסוף השיחה, לזחול כמה דקות על זה. האמריקאים מתלוננים לעתים קרובות כי הרוסים שוברים את השיחה על המילה למחצה, כאילו הדלת מחא כפיים. ועוד דבר אחד: אם האמריקאי אומר "בוא איכשהו לבקר" - זה לא הזמנה, אלא חזרה פשוטה. אל תנסה לקחת וליפול עם עוגה.
יפן
Mosi-mos!
היפנים סגורים כל כך על איפוק והקפדן שגם שיחה נעימה בטלפון נחשבת למשהו אישי מדי. זה איך pove לתוך האף - סביב, כמובן, הם יהרסו את המוניטין. לכן, היפנים לכתוב SMS-KI להמציא את כל הסימנים החדשים והחדשים. מקומות ציבוריים רבים אסורים בדרך כלל להשתמש בטלפונים ניידים. גם דברים רציניים לא נפתרו כאן, כי אתה שואל שאלות רבות, בלי לראות את פניו של בן שיח, זה לא מנומס.
חרסינה
דֶרֶך!
"מה זה אומר" אתה לא יכול לדבר? ". אם הסינים החליטו לשוחח איתך, הוא לא יפסיק לא לפני שהוא ייקרא עד שהוא מנותק באופן אוטומטי. ואחרי שיחה של דקה בחזרה. וכך - 10 פעמים. קל יותר לקחת את הטלפון מיד, גם אם אתה יושב בכיסא על רופא השיניים או לקבל את ההצעה של היד שלך ואת הלבבות. SMS-KI כאן לא בדרכים. סינית יכולה להתקשר אליך בשעה 7 בבוקר, ובחצות, אבל שיחות בין השעות 12: 00-14: 00 - גסות נורא. אנשים לסעוד!
טורקיה
ללא שם:
Turks - אנשים הם איטי ומפורט, כך השיחה יכולה לעכב. במקביל, 10 הדקות הראשונות תוכלו לדבר באופן בלעדי על דברים, במקרה של לא קשור. זה לא בזבוז זמן, אבל השלב הטקסי כמעט של כל משא ומתן, אשר אפילו יש שם - "חוסך". ויש לזכור כי ברכה "כפרים!", אשר נראה לנו מאוד מזרחי ומסורתי, הוא למעשה מאוד לא רשמי, משהו כמו שלנו "שלום" או "הצדעה", אבל השאלה "מה אתה עושה?" אינו מרמז על תשובה מפורטת - זה רק גרסה טורקית "מה שלומך?".
מִצְרַיִם
ללא שם:
המצרים מפיצים את מספרם מימין ועזבו, ואם הנוסע הבחור באוטובוס, שאיתו חצית את מספר המשפטים, ייתן לך את המספר שלך - זה נורמלי. במצרים, כמו בטורקיה, הדיבור המקומי ארוך בקול רם, מגזים במקצת את האינטרס שלהם ואהדה למען בן שיח.